כוח הדימיון

 

כוח הדימיון חזק יותר מהמציאות !!!

זהו אחד החוקים החשובים שכדי לזכור כאשר מתעסקים עם הרפיה עצמית " הרציונל מתבטל בקלות מול הדימיון" זאת הסיבה שאנשים מסויימים נכנסים בצורה עיוורת למצבים ולתגובות לא הגיוניות...

ננסה להסביר זאת כך : מה ההבדל בין "פחד" ל"חרדה" ?

התשובה נעוצה ב"סיבה" ולא ב"תוצאה" כלומר :.בתוצאה חווים את אותם הסיפטומים  רעד.דופק מהיר. חולשה. הרגשת נימול .ועוד....

ההבדל נעוץ ב"סיבה" כלומר מה הסיבה שגרמה לנו להגיע לתוצאה של ההרגשות המוזרות האלו בגופנו...לפחד יש סיבה הגיונית מדוע זה קורה לי, והפחד ממשי כאן ועכשיו..אולם הסיבה לחרדה לעומת זאת לא הגיונית והיא קיימת בדימיוננו .. ו

נסביר עוד נקודה חשובה בענין חרדה.יש מושג שנקרה "עוגן"  מהו העוגן אתם שואלים ? את העוגן אנחנו מכירים מתחום הספנות אוניה שרוצה לקבע את עצמה למקום מסויים מטילה "עוגן" .גם בתחום הנפש יש לנו עוגנים, שבדרך כלל הם שליליים.קל יותר לתת מודע לקבל מסרים שליליים מאשר חיוביים ועל כל נדבר במאמר אחר.

נחזור לעוגן. האדם לעיתים יוצר לעצמו תמונה במוח .שבכל פעם שתחזור תמונה זו על עצמה האדם ירגיש בדיוק פיזיולוגית את אותה ההרגשה כמו בראשונה.

לדוגמא : הימים ימי חורף .רוחות עזות מידי פעם מנתקות איזה כבל מתח חשמלי... האוירה חורפית  עובדי חברת החשמל זזים מקריאה לקריאה על מנת להסדיר את החשמל לתושבים.באותו היום חוזרת מעבודתה  סמדר עייפה ורטובה .מחכה רק להגיע לביתה לפינה החמה ...ביתה של סמדר מצוי בקומה העליונה של הבניין את הדרך  לביתה עושה סמדר מידי יום במעלית הקיימת בבניין . נכנסת סמדר למעלית ולוחצת 5 כרגיל המעלית מתחילה לנוע ו....לפתע נכבים האורות והמעלית נתקעת...סמדר מחילה לחוש מחנק ואין אוויר היא לבדה במעלית ואפילו כפתור הפעמון לא עובד ...אחד מכבלי מתח החשמל ניזוק בסערה ... סמדר לבדה. מרגישה את ליבה פועם במהירות ובחוזקה . זעה. רעד .היא עומדת להשתגע..... ואין מי יושיע לה. כך במשך מחצית השעה...שנמשכה כמו נצח.עד שחילצו אותה מהמעלית התקועה..מאותו היום סמדר כבר לא עולה במעלית. כל מעלית שהיתה רואה. "התמונה" כשהיתה תקועה צפה ועלתה מחדש. 

היא בעצם פיתחה עוגן שלילי .ובכל פעם שהיה לה צורך להכנס למעלית היא העדיפה לעלות את כל גרם המדרגות. אבל בזה לא הסתיים העניין. סמדר במשך הזמן הרחיבה את העוגן שלה למקומות סגורים נוספים..בדומה להשלכת אבן למקור מים, שיוצרת מעגלים מעגלים.כך פיתחה אצלה בעיה שנקראת בשפה המקצועית "אגרופוביה" פחד ממקומות סגורים.

כוח הדימיון יותר חזק מהמציאות ולכן התמונה שנוצרה אצלה במוח נתקבעה ויצרה הרגשות פיזיולוגיות מוחשיות.

בעידן המודרני שלנו, האינפורמציה  זורמת אלינו  והרבה מאוד..מכל הכיוונים, עד שהמוח קשה לו לסבול זאת. התת מודע מנופח מאינפורמציה ובדר"כ כלל שלילית מכל עבר. ובמיוחד בכלי התקשורת .בכל צורת מדיה מופצות תמונות קשות אשר נחקקות ומתקבעות אצלנו בתת מודע בתור עוגנים ,אשר לעיתים מגיע הזמן שהתמונות הללו מתפרצות בצורה פיזיולוגית.

התקשורת המודרנית חודרת לכל פינה ולכל רגע בחיינו.הרבה פעמים המדיה הזו,גורמת לנו לשינויים באורחות חיינו .ולהעצמת הרגשת החרדה אשר חבויה אצלנו.

בתקופת טרום תקשורת היו החיים הרבה יותר שלווים ויותר רגועים מחוסר מידע .היום האדם לא מפסיק לדאוג ולפחד מכל זיק אינפורמציה התחובה במוחו.

זהו שאמר שלמה המלך " יוסיף דעת יוסיף מכאוב" קהלת א (יח)

 

א"כ כיצד נסיר את העוגן התקוע עמוק במוחנו.על כך נדבר במאמר הבא....

תודעה יהודית

0775577670